חנוכה וזמן 🕎⌛️
השבוע זה חנוכה וכמובן שאמצא דרך לקשר את זה איכשהו לזמן, אז הנה זה בא 
יש פה סיפור על נס! 
הנס היה שפך (כלי קיבול קטן לנוזלים, וכן, כותבים פך ולא פח, אצרף בסוף לינק להסבר של האקדמיה ללשון העברית ) השמן שהיה אמור להספיק ליום אחד הספיק לשמונה ימים! 
אחד ההסברים ששמעתי פעם בנוגע לסיפור של נס פך השמן, הוא שהכהנים פשוט השתמשו בכל יום רק בשמינית מכמות השמן שהיו שמים בדרך כלל, ושכמות זו הספיקה באורח פלא לשמור על המנורה דולקת בכל יום 
אז בין אם ההסבר הזה נכון ובין אם לא, ובין אם נאמין בניסים ובין אם לא, אני אוהב לקחת מהסיפור הזה את המחשבה שיש החלטות שנקבל ופעולות משמעותיות שנעשה, שגם אם לא יחוללו ניסים, אולי יביאו לאפקט גדול שיהדהד בהמשך לאורך זמן 
ביום יום אנו כל כך עסוקים ומתרוצצים בין המון משימות ודברים שהיינו רוצים להספיק, שלא תמיד אנחנו עוצרים להסתכל ולחשוב על התמונה הגדולה. העצירה הזו והמחשבה קדימה, יכולות לעזור לנו בהמון מקרים הרבה מעבר למה שנוכל לתאר לעצמנו.
הרי אם מישהו היה מציע לנו לעשות משהו במשך יום עבודה ושהוא יהיה שווה ערך לשמונה (!) ימי עבודה, כנראה שבאמת היינו מגדירים את זה כנס
(כן, זה יכול להיות עם AI, אבל יכול להיות גם בלי…)
הנה מתנה קטנה שנוכל לתת לעצמנו בחג הקרוב – קצת זמן לחשוב מה באמת אנחנו יכולים ורוצים לעשות, בעולמות המקצועיים ו/או האישיים שלנו, שייתן אימפקט משמעותי עבורנו לאורך זמן…
מאחל לכולנו הרבה אור וחג שמח! 
נ.ב.
הבטחתי את ההסבר של האקדמיה ללשון העברית, אז הנה מה שהם כתבו על פך שמן ופח שמן.